#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שעז. בית שמאי אומרים אין ממאנין אלא ארוסות ובית הלל אומרים ארוסות ונשואות. במאי פליגי? (קז. ותוס')	"לרב יהודה אמר שמואל טעמם של בית שמאי לפי שאין תנאי בנשואין ואי נשואה תמאן אתי למימר יש תנאי בנשואין ובית הלל סברו שאנשים יודעים שקידושי קטנה דרבנן ולא יתלו בתנאי. וכתבו התוס' (ד""ה אמר) שלאביי (בכתובות עג,א) בית הלל סברו שיש תנאי בנישואין ולא משום מידע ידעי וכו' והר' חיים היה מפרש דהכא ה""פ לפי שאין תנאי בנשואין פירוש אין רגילות שיתבטלו שום נשואין מחמת שום תנאי, ואי אמרת נשואה תמאן אתי למימר יש תנאי בנשואין בתמיה, וכי יעלה על לב לומר שמחמת תנאי נתבטלו הא אין רגילות, ומחמת קדושי קטנה נמי לא ידעי, אלא יאמרו דאשת איש יוצאת בלא גט.<br>לרבה ורב יוסף טעמם של בית שמאי הוא שרבנן תקנו נשואין לקטנה כדי שלא ינהגו בה מנהג הפקר, ואם תאמר שיכולה למאן ימנעו לא יתחתנו עם קטנות כדי שלא תהיה בעילתם בעילת זנות ותעקר תקנת חכמים ובית הלל סברו דכיון שיש קדושין וחופה לא יבואו לומר שבעילתו בעילת זנות.<br>לרב פפא טעמם של בית שמאי הוא שלא יפסיד פירות נכסי מלוג, אבל לארוס אין פירות. וכתבו התוס' (ד""ה דאי) שב""ש חששו שיכלה גם את הקרן כיון שגם אם אכל שלא כדין אין צריך לשלם. ובית הלל סברו שאדרבה כיון שיכולה למאן בעלה ישבח את נכסיה מתוך חשש שאם לא ישבח ייעצו לה קרוביה שתמאן.<br>לרבא טעמם של בית שמאי הוא שאין אדם טורח בסעודת נשואין ומפסידה, ולכן אם היה מותר לנשואה למאן ימנעו ולא ישאו נשים. ובית הלל סברו שלשניהם נח בנשואין כדי שיצא עליהם קול שהם נשואים."	יבמות קז. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שעח. באלו עוד דברים במיאון נחלקו ב""ש וב""ה? (קז.)"	"ב""ש אומרים בבעל וב""ה אומרים בבעל וביבם. ב""ש אומרים בפניו וב""ה אומרים בפניו ושלא בפניו. ב""ש אומרים בב""ד וב""ה אומרים בב""ד ושלא בב""ד [ובעמ' ב' התבאר שאביי סובר שלב""ה לא בעינן מומחים אבל שלשה בעינן]. לב""ש ממאנת רק פעם אחת ולב""ה אפילו ד' וה' פעמים."	יבמות קז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שעט. לב""ה מיאון ביבם 1) במה ומדוע 2) ומה הדין אם מיאנה באחד מהאחים ומדוע? (קז:)"	1) לרבי אושעיא אם עשה בה מאמר או ייבום ממאנת ועקרתו שלא תהא צריכה גט, שמה שהוא עשה היא יכולה לעקור, אבל חליצה שהיא בשביל זיקה דרחמנא רמא עלה לא מציא עקרא. לעולא עוקרת את נישואי הראשון ושוב אין כאן זיקה.<br>2) לרב אסורה לשאר האחים כמו בעלת הגט. לשמואל מותרת לשאר האחים שהרי אמרה שאינה רוצה בו, הא בשאר האחים רוצה. לרב אסי מותרת אפילו לו דאין מיאון לחצי זיקה.	יבמות קז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שפ. א""ל ב""ש ממאנת וממתנת עד שתגדיל ותמאן ותנשא. בשביל מה צריכה למאן פעמים? (קז:)"	"לשמואל ה""ק ממאנת כעת וממתנת עד שתגדיל ותאמר רוצה אני במיאונים הראשונים. לעולא תרתי קתני, או שתמאן ותגדיל ותיארס או שתמאן ותנשא לאלתר."	יבמות קז:		
